רואו פוד
ראשית אסביר שני מושגים:
צפיפות קלורית: כמות הקלוריות במזון ביחס למשקלו.
צפיפות תזונתית: כמות הערכים התזונתיים המועילים (נוטריינטים) שיש במזון ביחס למשקלו.
עדיף לנו לאכול מזון עם צפיפות קלורית נמוכה וצפיפות תזונתית גבוהה, ככה נוכל להעניק לגוף שלנו שפע של ערכים שיועילו לו ובו בזמן לא נכביד עליו.
מזון חי תואם בדיוק לקריטריונים הללו- פירות, ירקות ועלים ירוקים הם בעלי צפיפות קלורית נמוכה וצפיפות תזונתית גבוהה.
הטבע יצר עבורנו שלל פירות, ירקות, אגוזים וזרעים. הם מתפקדים כיחידה עצמאית ושלמה בטבע. כל צמח הוא אורגניזם חי, הוא נולד, הוא משתנה בכל יום, מגיב לסביבתו, ולבסוף מת. תפוח עץ למשל מורכב מכמות עצומה של ערכים תזונתיים ויחידות תפקודיות מיקרוסקופיות שפועלות בסינרגיה מושלמת במהלך חייו. ה"חבילה" של כל הערכים האלה מגיעה יחד ויש חשיבות לכל משתתף כיוון שכשהתפוח נאכל על ידינו הם מסייעים לספיגה אופטימלית זה של זה בגוף שלנו. לדוגמה, בתפוח אין הרבה ברזל, אך מאחר ויש גם ויטמין C אשר מסייע לספיגת ברזל, הכמות המועטה הזו נספגת בצורה מושלמת ונוחה לגוף.
אני אשתמש בתפוח העץ כדוגמה להצגת כמות הערכים התזונתיים שיש בפרי ממוצע, כמובן שבכל מזון חי חבילת הערכים שונה וזה מה שמבדיל אותם זה מזה.
- אשלגן (Potassium): מינרל החשוב לתפקוד הלב, השרירים, ולשמירה על רמת מים תקינה בגוף.
- סידן (Calcium): ממלא תפקיד חשוב בחידוש תאי הגוף, בנייה ושימור העצמות, השיניים, השיער והעור, קרישת דם, העברת דחפים עצביים, כיווץ שרירים, ויסות קצב הלב, ושחרור הורמונים ואנזימים המשפיעים כמעט על כל תפקוד בגוף האדם.
- מגנזיום (Magnesium): חשוב לתמיכה במערכת העצבים והשרירים
- זרחן (Phosphorus): כמו סידן, זרחן חשוב לחידוש התאים ולמערכת העצבים והשרירים.
- ברזל (Iron): ממלא תפקיד מרכזי בנשיאת חמצן לכל חלקי הגוף. תפוחים מכילים ברזל בכמות מועטה, אך אחוזי הספיגה בגוף גבוהים.
- סלניום (Selenium): מעבר לעובדה שסלניום הוא נוגד חמצון עוצמתי, יש לו תפקידים במערכת הרבייה, במטבוליזם של הורמוני בלוטת התריס, במערכת החיסון וביצירת ה-DNA.
- כרום (Chromium): הכרום הוא ה
מינרל החשוב ביותר בתהליך חילוף החומרים של הסוכרים והורדת רמות הסוכר בדם כיוון שהוא פועל בשיתוף פעולה עם האינסולין. כאשר רמת הכרום בגוף נמוכה, עולה התשוקה לסוכרים מאחר והסוכר שנצרך לא נספג כראוי.
- ויטמין C: תפוחים מכילים כמות יחסית גבוהה של ויטמין C. הוויטמין ממלא תפקיד חשוב בייצור קולגן- חלבון חיוני למבנה ותיקון רקמות חיבור בגוף, כולל עור, גידים ועורקים. תפקיד מרכזי במערכת החיסון, נוגד חמצון חזק, משפר ספיגת ברזל ועוד.
- ויטמין A: יש לו תפקיד חשוב בשמירה על הרקמות הריריות בגוף, שיפור ראיית הלילה ובריאות הרשתית של העין, ממלא תפקיד חשוב בהגנה על העור מפני נזקים חיצוניים, חשוב לבריאות השיניים והעצמות ומסייע בתהליכי התחדשות תאים.
- ויטמין K: תפקידו העיקרי הוא בקרישת הדם בגוף, בנוסף מסייע בתהליך גדילת העצמות ובשמירה על בריאותן ועוזר לשמור על בריאות הלב וכלי הדם.
- ויטמין B6: ממלא תפקיד חשוב כקו-אנזים במטבוליזם חומצות אמינו- בפירוק חלבונים ויצירת חלבונים חדשים, לוקח חלק בייצור נוירוטרנסמיטרים המעבירים אותות בין תאי העצב במוח, תפקיד חשוב במערכת החיסון וויסות תגובות דלקתיות בגוף, תורם לבריאות העיניים ועוד.
- ויטמין B1 (תיאמין): ויטמין הממלא תפקיד מרכזי בתהליכי החיים הבסיסיים של הגוף.
משמש כקו-אנזים במטבוליזם של סוכרים וחומצות אמינו ובכך תורם לייצור אנרגיה בתאים, תיאמין חיוני לתפקוד עצבי תקין בכך שמשפיע על יצירת והעברת אותות עצביים, תומך בשריר הלב ובמערכת העצבים שמווסתת את פעולתו. מחסור בוויטמין זה עלול להוביל להפרעות קוגניטיביות, בעיות גופניות ונפשיות, חולשה ועייפות. - ויטמין B2 (ריפובלבין): חיוני למטבוליזם של שומנים חומצות אמינו וסוכרים, משתתף בתהליכי הפקת אנרגיה במיטוכונדריה, מעורב בתגובות חמצון-חיזור בתאים- תגובות שחיוניות לתפקוד תקין של מערכות רבות בגוף, תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העיניים, שומר על הרקמות הריריות של הגוף, בנוסף הוא משמש כנוגד חמצון ומגן על הגוף מפני רדיקלים חופשיים ונזקי הסביבה.
לאנזימים תפקיד חשוב בפירוק המזון בגוף שלנו ובספיגה אופטימלית של כל מה שיש לתפוח להציע. יש לנו במערכת העיכול שלנו אנזימי עיכול, ובמזון חי, יש גם כן אנזימי עיכול המתאימים לעיכול של אותו סוג מזון. האנזימים האלה עוזרים מאוד לעיכול המזון וספיגה אופטימלית בגוף שלנו והם דואגים שכל הטוב שיש בתפוח לא ילך לאיבוד אלא ייספג בצורה מושלמת.
נוסיף לכל אלה גם מים, שהם המים הטובים ביותר שאפשר להשיג (אם הפרי או הירק אורגניים), כיוון שהם לא הועברו לא בצינורות ולא בבקבוקי פלסטיק, מהטבע ישר אל תוך הגוף.
וסיבים תזונתיים שיש להם תפקיד מאוד חשוב בתנועת המעיים ושיפור היציאות.
- פוליפנול אוקסידאז (Polyphenol oxidase): האנזים הוא חלק מהמערכת הטבעית של הצמח לפתח עמידות וחוזק על מנת להתמודד עם פגיעות סביבתיות. בחיות ובבני אדם האנזים מעורב בייצור הפיגמנט מלנין, שאחראי לצבע של העור, השיער והעיניים.
- פפין (Pectinase): אנזים עיכול שתפקידו לסייע בעיכול חלבונים.
- עמילאז(Amylase): אנזים עיכול שתפקידו לסייע בעיכול עמילנים- פירוקם לדו סוכרים.
- סוכראז (Sucrase): אנזים עיכול שתפקידו לבצע את השלב האחרון בפירוק הסוכרים- מדו סוכר לחד סוכר.
גם למקרים של נשירת שיער הקור מאוד עוזר כיוון שהוא גורם לזרימת דם מואצת לקרקפת (הדם נושא איתו חומרי הזנה).
ציינתי למעלה שאורגניזם חי מגיב לסביבה שבה הוא נמצא ומשתנה בהתאם. ברגע שאני מחממת מעל לטמפרטורה של 48 מעלות צלסיוס הערכים בתפוח יתחילו להשתנות, למעשה התפוח יתחיל תהליך של מוות. החלק הבעייתי ביותר הוא שאנזימי העיכול נהרסים לחלוטין בעת חימום, מה שיביא לכך שלא יהיה מי שידאג לפירוק וספיגת התפוח בגוף שלי כך שלמעשה גם הערכים שאולי נותרו בתפוח אחרי חימומו, לא יספגו כראוי, אולי בכמות מזערית.
נוסף לכך, חימום המזון משנה את יחסי הצפיפות הקלורית והצפיפות התזונתית לרעה- מעלה את הצפיפות הקלורית כיוון שאנחנו מאדים את המים והופכים את המזון למרוכז יותר, והצפיפות התזונתית יורדת מהסיבות שציינתי למעלה.
מזון מבושל גורם לנו לאכול יותר ממנו, גם מהסיבה שהטעמים בו מרוכזים וממכרים יותר, וגם כי הגוף שלנו לא באמת מגיע לסיפוק. הגוף שלנו חכם, והוא יהיה מסופק ברגע שנעניק לו מזון עם צפיפות תזונתית גבוהה, ולא בהכרח קלורית. זה יכול להסביר למשל חשק עז לאוכל מלוח- זה מצביע על כך שהגוף שלנו מבקש מינרלים.
מה שאנחנו לרוב עושים לא ביודעין, זה לאכול אוכל מלוח אבל עם כמות מינרלים זניחה, מה שעלול לגרום לאכילה מופרזת ולחוסר סיפוק. אבל מה שהגוף באמת מבקש זה סלרי- שהוא עשיר במינרלים. כמה גבעולי סלרי במצב של קרייב למלוח אמורים לפתור את הבעיה על הצד הטוב ביותר.
אותו דבר בנוגע לחשק עז למתוק. הגוף מבקש אנרגיה איכותית, כזאת שפרי שמתפרק במהירות ומכיל כמות עשירה של ניוטריינטים יכול לספק, ועוגת שוקולד, פחות.
מעבר לפגיעה בערכים התזונתיים, החימום הופך את המזון עצמו לרעיל. בישול או אפייה בטמפרטורות גבוהות יוצרים במזון עמילני תרכובת כימית שנקראת אקרילאמיד (acrylamide) – אשר מחקרים הוכיחו שצריכתה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן.
בדרך כלל לאפייה, טיגון או בישול יתווסף שמן, חימום שומן גורם לשינוי המבנה המולקולרי שלו והופכות אותו לרעיל גם כן.
נוסף על כל אלה, לאוכל מבושל יתווספו תבלינים, כמויות של מלח, רטבים מתועשים ועוד ועוד. כל אלה יוצרים עוד עומס על הכבד והכליות במלאכת פינוי הפסולת מהגוף שלנו.
מזון חי לרוב יהיה בעל רמת חומציות בסיסית, לאכילתו תהיה השפעה מתקנת על הגוף. כידוע סביבה חומצית היא סביבה אופטימלית להתפתחות מחלות. נוגדי החמצון הרבים שמכיל המזון החי נקשרים לרדיקלים החופשיים ובכך מנטרלים אותם לפני שיספיקו לגרום נזק ל-DNA, לפגוע בחלבונים ובממברנות התאים, לחולל תהליכים דלקתיים, לגרום להזדקנות מואצת ולמחלות כרוניות.
לסיכום, ידע זה כוח, והוא יכול לעזור לנו לעשות את הבחירות הנכונות עבור עצמנו. אכילת מזון חי יכולה ללמד אותנו להקשיב לגוף ולפרש נכון את מה שהוא מבקש. המטרה שלנו היא להזין אותו ככל האפשר בכל ארוחה ולא להזיק לו. אכילה קשובה ומודעת תזכה אותנו בהרגשה טובה, בעיכול תקין, אנרגיה, חיות, בעור זוהר ובריא ושלא לדבר עם הירידה במשקל.
לחיי אוכל חי 😊
