בלוטת התריס היא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף, מייצרת ומפרישה הורמונים הממריצים את תהליכי חילוף החומרים, גדילה, פעילות הלב ומאזן הסידן בגוף.
השרשרת ההורמונלית להפרשת הורמוני התריס מתחילה במוח בבלוטה שנקראת היפותלמוס. אל ההיפותלמוס מגיע מידע מהגוף ובהתאם הוא מחליט האם וכמה להפריש. את ההוראה להפרשת ההורמון (TRH) הוא שולח לבלוטת ההיפופיזה. ההיפופיזה שולחת אותות לבלוטת התריס עצמה (TSH), ובלוטת התריס מפרישה את ההורמונים שהיא מייצרת אל תוך הגוף (T3,T4).
בבדיקות דם לבדיקת פרופיל הורמונלי של בלוטת התריס ייבדקו 4 ערכים או חלק מהם: TSH, T3, T4, קלציטונין.
יכולים להצביע על תת פעילות של בלוטת התריס. ההיפותלמוס עושה את העבודה שלו מצוין וממשיך להפריש הורמון (TSH) לכיוון בלוטת התריס כדי לגרום לה להתחיל לפעול. ברגע שבלוטת התריס לא מגיבה (לא מפרישה T3 ו-T4 או מפרישה בקושי), ההיפותלמוס יפריש יותר הורמון במטרה לנסות להשפיע עליה.
יכולים להצביע על פעילות יתר של בלוטת התריס. כלומר, הבלוטה מקבלת מההיפופיזה אותות במידה מסוימת אך מפרישה יותר ממה שהיא התבקשה. מצב ממושך של פעילות יתר יכול להוביל לתת פעילות בעקבות התשה.
עייפות כרונית, עלייה במשקל, רגישות יתר לקור, עור יבש ושיער דליל, שינויים במחזור החודשי- דימום מוגבר ואי סדירות, נפיחות בפנים: במיוחד סביב העיניים, קול צרוד, קשיים בזיכרון, קושי בריכוז, עצירות, שינויים במצב הרוח: דיכאון, כאבים או תחושת נוקשות בשרירים ומפרקים, דופק איטי.
ירידה לא מוסברת במשקל, למרות תיאבון מוגבר, רגישות יתר לחום והזעה מוגברת, תחושת פעימות לב מואצות או לא סדירות, שינויים במחזור החודשי- דימום חלש ואי סדירות, קשיים בשינה, רעד בידיים ובאצבעות, שינויים במצב הרוח: חרדה, עצבנות או דיכאון, חולשה בשרירים: בעיקר בשרירי היריכיים והכתפיים, נפיחות ואדמומיות בעיניים, עור דק ורגיש, ולעיתים גם פריחה, קושי להישאר רגוע או להתמקד במשימה אחת.
מצבים של חוסר איזון בבלוטה נפוצים יחסית והמצב הזה הפיך. הנה כמה מהדברים שכדאי לדעת וליישם כדי לחזור להרגיש מעולה:
בגוף 10-20 מ"ג יוד, 80% מהיוד בגוף נאגר בבלוטת התריס. הוא מרכיב מרכזי לצורך ייצור ההורמונים שלה.
מקורות ליוד:
להשתדל לאכול מזונות אלה יחד עם מזונות המכילים יוד.
נמצא בחלק מהמזונות (בעיקר בירקות מצליבים) והוא מפריע לבלוטה לתפקד ע"י כך שהוא פוגע ביכולת שלה לספוג יוד.
להלן המזונות שיש להפחית מהם משמעותית במקרה של תת פעילות בלוטת התריס: כרובית, כרוב, ברוקולי, רוקט, קולורבי. וגם מוצרי סויה- טופו, חלב סויה, רוטב סויה.
לא אומר שצריך להימנע לגמרי ובבת אחת, אפשר להפחית בהדרגה, ולאחר שהבלוטה תתאזן אפשר להוסיף בחזרה במינון מתאים.
חומצת אמינו שמהווה בסיס להורמון תירוקסין (4T), שהבלוטה מייצרת.
מקורות במזון: שומשום, גרעיני דלעת, בננה, אבוקדו, שעועית, פול, שקדים.
פעילות גופנית מעודדת הפרשה מהבלוטה ומגבירה את רגישות הרקמות להורמנים. (גם הליכה מהירה ומשחררת בסוף היום עושה פלאים)
מעבר לכך שהיא משחררת מתח מהגוף. מתח נפשי הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר איזון בבלוטה.
אני ממליצה להתחיל מתרגילי נשימות פשוטים טוב לאיזון, הרפיה, והכנסת הרבה חמצן לגוף (במהלך היום אנחנו ממלאים רק כשליש מנפח הריאות והגוף מקבל משמעותית פחות חמצן ממה שהוא צריך לתפקוד תקין).
ומדיטציה שיכולה להתחיל אפילו מ-5 דקות ביום, בבוקר או לפני השינה (זה נשמע מיותר ולמי יש כוח לזה, אבל באמת מרגישים בהבדל)
הבעיה היא פלואוריד היא העובדה שהוא מאוד דומה ליוד במבנה שלו. מה שגורם לבלוטת התריס להתבלבל ולשאוב אותו פנימה במקום היוד. אך מפלואוריד הרי אי אפשר לייצא הורמוני תריס, לכן העובדה שהפלאוריד תופס את מקומו של היוד פוגע קשות בייצור הורמוני התריס.
בשורה התחתונה, להחליף משחת שיניים ! (בחניות טבע אפשר למצוא משחות שיניים ללא פלואוריד).
מינרל שיש לו תפקיד חשוב בתמיכה בבלוטת התריס ובתהליכי חילוף החומרים שלה, בנוסף ממלא תפקיד במערכת החיסון ומגן על הגוף מפני נזקי חמצון. לאנשים הסובלים מחוסר איזון בבלוטת התריס מאוד מומלץ לצרוך סלניום בתפריט היומי, אגוז ברזיל אחד פעם ביום-יומיים יספק את הכמות הדרושה.
מקורות לסלניום:
כמו סלניום, גם אבץ הוא מינרל הכרחי לתפקוד תקין של בלוטת התריס, אך בניגוד לסלניום שתומך בבלוטה עצמה ובתפקודה התקין, האבץ ממלא תפקיד חשוב בייצור הורמוני התריס T4 ו-T3. מחסור בו יכולה להיות סיבה לרמה נמוכה של הורמונים אלה בדם, ובעקבות כך לבעיות מטבוליות בגוף. בנוסף לכך, לאבץ יש תפקיד במערכת החיסון וגם ברגישות התאים לאינסולין.
מעורב ברגולציה של תפקוד בלוטת התריס, כולל ייצור הורמוני תריס והפחתת סיכון להפרעות אוטואימוניות של הבלוטה, כמו דלקת תריס אוטואימונית (השימוטו).
משפיע גם על האיזון ההורמונלי בגוף, ובכך תומך בתפקוד התקין של הבלוטה.
מכיוון שיוד הוא חיוני לייצור הורמוני תריס, אנשים עם פעילות יתר צריכים להפחית עם מזונות המכילים אותו.
כמו שציינתי למעלה, סלניום מאזן את הבלוטה גם במקרים של פעילות יתר וגם בתת פעילות. אז המזונות שציינתי למעלה מתאימים גם כאן.
במצב של פעילות יתר הגוף גם ככה לא רגוע והמצב יכול להתבטא בפעימות הלב מואצות ולא סדירות, רעד בידיים, עצבנות או חרדה. חומרים ממריצים רק מחמירים את המצב. גם ממזונות מעובדים ומתוקים מאוד מומלץ להימנע מהסיבות הללו.
מהסיבה שפעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להוביל להפחתה בצפיפות העצם. לכן רצוי לחזק אותן.
אנטי-אוקסידנטים כמו ויטמינים C ו-E תומכים במערכת החיסונית ובבריאות הכללית. מזונות עשירים באנטי-אוקסידנטים כוללים פירות וירקות צבעוניים, אגוזים, וזרעים.